speaker-0: יש משהו בנשמה של בן אדם שאי, לא יכול או יוכל לחכות גם בעתיד. אנשים לא מתאהבים רק במוזיקה של האדם. הם רוצים לראות אותו על הבמה, הם רוצים להרגיש אותו, להבין מה עובר עליו. בסוף אנחנו בני אדם.
speaker-1: מסתכלת על עולם שבו צריך לבלוט בכל כך הרבה היצע.
speaker-0: זה כלי שזה טוב לעבוד איתו, צריך לעבוד לצידו, הוא לא מחליף. אני יכולה לזהות תוך שלוש שניות אם זה סונו או לא סונו.
speaker-1: מים, מה נשמע?
speaker-0: בסדר, מה קורה?
speaker-1: בסדר, אני סופר סופר מתרגש מהפרק הזה, כי קודם כל התשראה מאוד מאוד גדולה בתעשייה, והפודקאסט הזה, המטרה שלו זה רגע להביא לידי ביטוי בערך כל תעשייה ש-AI משפיע או לא משפיע עליה. אז מי שלא מכיר, מייספדיה, זמרת, יוצרת, מפיקה מוזיקלית, עומדת מאחורי כנראה ה... לעתים הכי גדולים במדינה, בין אם זה השמלה החדשה שלי של רן דנקר ויוניקרון של נועה קירל ועוד הרבה דברים מדהימים, והיום היא, נכון, פתחת בקריירה שלך בעצם.
speaker-0: כן, את הכל אני עושה כזה סוג של במקביל תמיד שרתי, והאמת שאף פעם לא תכננתי לכתוב לאומנים בכלל זה משהו שמאוד מאוד התגלגל אליי כזה עם החיים. טוב זה מצחיק סיפור ארוך אבל יש לנו קצת זמן.
speaker-1: כן, לא מוגבלים.
speaker-0: אז בגדול אני ניסיתי להוציא שירים שלי, אוקיי? בהתחלה, בתחילת הדרך שלי. והם לא כל כך עבדו. והיה איזשהו שלב שהחלטתי, מה זה החלטתי? פשוט לא היה לי עוד כתף בשביל להוציא עוד שירים. אני הוצאתי שיר אחד, ושמתי עליו את כל הקופה כזה מבחינתי, ואמרתי אני מאמינה בו, ואני עושה את זה, ופה ושם. מי שלא יודע, להוציא מוזיקה זה דבר שהוא באמת מאוד מאוד יקר גם. הפקה מוזיקלית זה משהו...
speaker-1: אז אני לא בטוח שכל הקהל פה יודע כמה עולה להוציא שיר, הרבה מהם בונים כל מיני דברים, זה אני יודע בוודאות, אבל אני לא בטוח שהרבה מהם אי פעם הוציאו שיר, אז זה דווקא מגניב לעשות על זה איזה טאבל קליק רגע.
speaker-0: אוקיי, אז אפשר להוציא שיר בכל מיני דרכים, אוקיי? אפשר גם לעשות את זה בלי הרבה מאוד תקציב, זה משהו שאני למדתי עם הזמן, אבל בגדול, יש הפקה מוזיקלית, יש מילים ולחן, אני במקרה גם כותבת ומלחינה, אז אצלי זה יורד, ואני גם מפיקה, אז גם זה בהמשך ירד, אבל יש לנו את ההפקה המוזיקלית, שזה בערך... אני שנייה אנקוב רגע באמת במספרים, זה באזור ה-15,000 שקל, אוקיי? ויש לנו יחסי ציבור, שזה עוד כמה אלפים, ויש לנו קליפ, ויש לנו סושיאל, וזה באמת אין סוף, וגם קמפיינים ממומנים, צילומי יח"צ, זה אין לזה סוף, אוקיי? וזה באמת משהו שהרבה אומנים נתקעים בשלב הזה, כי הם לא יודעים מאיפה להביא את ההשקעה הזאת, אוקיי? ואני הייתי בדיוק בשלב הזה, שאני אמרתי לעצמי, אוקיי, יש לי עכשיו שיר שאני מאוד מאוד מאמינה בו, ואני רוצה לשים עליו את כל מה שיש לי, והוא הצליח, זה שיר שכבר הוא גנוז ממזמן.
speaker-1: הבנתי, הסוף נשמע מפתיע.
speaker-0: כן, אז הגיע היום שהוצאתי אותו, ועשיתי הכל כזה כמו שצריך, ולקחתי יחצנית, ולקחתי זה, ופה ושם, ולא קרה איתו שום דבר, ממש ממש כלום. ואז אני באמת, אני ממש מקצרת, אבל אני אחרי איזושהי תקופה שיצרתי הרבה, וניסיתי לעשות כל מיני דברים, וכאילו לא כל כך עבד. ואז אמרתי, טוב, ממה שיש לי עכשיו, אני לא יכולה להוציא עוד שיר. אין לי עכשיו את היכולת לעשות את זה. אז החלטתי שאני, ממה שיש לי, בעצם משקיעה את זה בציוד אולפן. ואז אני אוכל בעצמי, סתם להקליט סקיצות, ואולי לשלוח לאנשים, ואולי יחתימו אותי, זה כזה מחשבה כזאת מאוד... תמימה וחמודה כזאת, ואז פשוט באמת הבנתי פתאום שאני יכולה להפיק לבד, ונכנסתי לזה ממש מהבוקר עד הלילה הייתי באיזשהו מגרש משחקים מטורף מבחינתי.
speaker-1: רגע, אבל זה לא, אני שנייה מתעכב על זה, זה לא מובן מאליו, נכון? הרי ללמוד, תקני אותי אם אני טועה, דיברנו לפני, אז אני קצת יודע, זה אפלטון, ולא יודע אפל סטודיו, או דברים כאלה, זה לא כזה פשוט.
speaker-0: נכון, תראה, אני יש לי, מאז שאני קטנה כזה קצת גישה לתוכנות, למחשבים וזה, אני כאילו, אני אוהבת את המקום הזה, ואני הרבה יותר אוהבת גם מוזיקה, אבל כן, זה משהו שדורש תשוקה, ודורש סבלנות, וזמן, והשקעה, ואני יכולה להגיד שאני הייתי, אז גרתי עם ההורים שלי. זה לא שוב באמת היה לי אולפן, כן היה לי שולחן, עם מחשב, מיטה כזה ממש צמוד, והייתי אפילו עובדת רק עם אוזניות, עוד לא הגיעו לי אז המוניטורים וזה לא...
speaker-1: בגלל שלא כולם יראו את הראיון הזה בווידאו וחלק יקשיבו לזה לספוטיפייס, שתדעו שם מה היא יושבת ומאחוריה יש אולפן סופר סופר איכותי, אז הסוף של הסיפור הזה הוא טוב.
speaker-0: נכון, אז בעצם אני לא כל כך תכננתי להפיק. מה שעשיתי זה פשוט רציתי להקליט את עצמי ולהעלות קצת קטעים שלי אולי לאינסטגרם ולהקליט סקיצות של פסנתר ושירה, אמרתי זה משהו שאני אוכל ללמוד אותו, שאני סומכת על עצמי שאני אדע לעשות וזה. אבל עם הזמן, אחרי, אני חושבת בערך שבוע שקצת שיחקתי עם התוכנה וכזה לחצתי על כל הכפתורים, הבנתי שאני... שאני בעצם יכולה לעשות את זה לבד. ואז פשוט באמת נפתח לי כל העולם המטורף הזה של הפקה ויצירה, ועשיתי מלא מלא מלא דברים, וגם היה לי איזה חוק שעשיתי לעצמי, איזה משחק, נקרא לזה ככה, עשיתי לעצמי איזשהו משחק שאמרתי כל יום אני עושה שיר עד השעה בלילה, מילים לחן והפקה, כדי לאמן את השריר הזה, וכדי באמת ללמוד את התוכנה. ושוב, גם היה לי ממש ממש כיף, כן? אז פשוט נהניתי מזה.
speaker-1: אבל מאי, אני תוהה, אני בטוח שיש עוד אנשים שהשקיעו בציוד, התיישבו בבית של ההורים, לקחו שולחן והפכו את הדבר הזה למיני אולפן, אבל לא כולם בסוף כתבו את יוניקורן, ולא כולם עבדו עם נועה קירל, ולא כולם עבדו עם רן דנקר, אז... זהו.
speaker-0: אני מגיעה לזה.
speaker-1: אוקיי, אז אני כאילו סקרן עכשיו.
speaker-0: אוקיי, אז בעצם אחרי שהפקתי הרבה מאוד שירים לעצמי וכתבתי הרבה מאוד שירים וגיליתי שאני יכולה לעשות את זה, אז היה איזה שיר אחד שאני החלטתי להוציא החוצה, והוצאתי אותו פשוט לבד בלי שום תקציב, בשונה ממה שעשיתי בעבר. ומה שכן, השיר הזה היה מאוד כזה שונה ומשוגע וכזה מוזר בגלל שלא היו שם שום חוקים מבחינתי. וברגע שהוצאתי אותו, אז התחלתי לקבל כל מיני טלפונים בעצם מהתעשייה, ומכל מיני אנשים, ומכל מיני אומנים, ואיכשהו נוצרה גם ההזדמנות הזאת לעבוד עם רן, כי הוא בדיוק, הוא היה לפני שמלה, ולפני בית משוגעים, ולפני כל הדבר הזה. הוא היה במקום אחר בקריירה שלו, והוא חיפש קצת דברים שונים, וכאילו במרכאות משוגעים. והוא נתקל בשיר שאני עשיתי, אז הוא... הגיע לחיפה, עשינו איזשהו סשן ביחד, זה היה הפעם הראשונה שאני עובדת בעצם עם אומן, תבין את הסיטואציה. אז מבחינתי כשדיברנו ואמרנו שכשהוא הגיע לסשן היא כזה כן בטח, תגיע, כאילו אני לא באמת ידעתי מה אני הולכת לעשות עכשיו, אבל אמרתי אני לא באמת יודעת מה זה עכשיו לכתוב לאומן או להפיק לאומן או זה, אבל נגיד כן ואחר כך נחשוב ונבין. ואז הוא באמת הגיע אליי, ועשינו בערך את השמלה, ואז הוא הפך ללהיט, ללהיט מאוד מאוד גדול, ומשם התחילו להגיע בעצם כל מיני בקשות לסשנים של יצירה, והתחלתי לעבוד עם הרבה מאוד אמנים, ואז פשוט שמתי לב שאני גם אוהבת לכתוב לאנשים אחרים, ולהפיק לאנשים אחרים, ולהיות חלק מהתהליך שלהם. למרות ששוב, אני בסוף התשוקה הכי גדולה שלי זה באמת כזה לעמוד על הבמה ולשיר ולרגש. אבל ככה בעצם נכנסתי לעולם של היצירה לאומנים אחרים וככה גם כתבתי את יוניקורן.
speaker-1: אני רואה יש לי איזה 700 שאלות, מקווה שיש לנו זמן. אני כאילו... תראי, יש שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם, בסדר? אני מרגיש כאילו אני באיזה פסיכולוג. יש שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם. הראשון זה כמה אנחנו כאילו מדברים פה בפודקאסט הרבה על AI, ואני מאוד מאוד אוהב ליצור מוזיקה, אבא שלי מוזיקאי, אני מנגן, as you can see, גיטרה טופים, קסנתר, זה כאילו קרוב לי בטירוף. ואני חושב שכאילו אני גם מצד שני מאוד מאוד מאוד מאוד מכור לסונו ולכל טכנולוגיה חדשה של מוזיקה שיוצאת החוצה ואני מנסה להבין כמה מהדברים שעשית או שזכית לעשות בזכות זה שלמדת ליצור ולהפיק הופכים היום לאוטומטיים בגלל ה-AI וגם קצת לשמוע ממך. איך זה משפיע על יצירה, אולי לא רק שלך, אלא על אומנים שאת עובדת איתם באופן כללי?
speaker-0: אז תראה, כל ה... בסוף, אני כאילו חושבת שיצירה של AI זה איזשהו אוסף של דברים שכבר היו. AI בעיניי לא ממציא משהו חדש, הוא פשוט... כן, הוא עושה איזשהו מישמש ויוצר משהו שיכול להיות מעולה, דרך אגב, יכולים להיות לעיתים מאוד מאוד גדולים מזה, אבל יש משהו בנשמה של בן אדם, שאני מאמינה ככה לפחות, ש-AI לא יכול או יוכל לחכות גם בעתיד. אז זה לא שהוא ימציא לי עכשיו איזה משהו חדש, שאני אגיד וואו, אף פעם לא שמעתי כזה, וזה ריגש אותי בצורה יוצאת דופן. קשה לי להאמין שזה משהו שיקרה, אבל כן, זה באמת, תראה, זה משפיע על כל התעשייה.
speaker-1: שיש, אני לא יודע אם את מכירה את הסטטיסטיקה, אבל 200,000 שירים חדשים ביום בספוטיפיי.
speaker-0: אלף אני חושבת שזה פחות אבל כן אני חשבתי שזה באזור השבעים שמונים אלף שירים ביום.
speaker-1: אז אני לא, אין לי איזה נתון מדויק, אני לא חזק שם בתחום, אבל זה הדיבור, ויותר מזה, מתוך ה-200 אלף האלה מדברים על בערך 70 אחוז AI. בעצם מה שקורה בעולם, היה פה בפרק, דיברנו על זה קצת, היה פה בפרק את גדי גידוך וגם דיברנו על הצד העסקי של זה, זה קצת הופך למוצר צריכה בסיסי. פעם היה קשה, הייתי צריכה לשלם 30,000 שקל על יח"צ והפקה ואז ללמוד דבלטון ביוטיוב ואז להפוך לתותחית ולכתוב את יוניקון ואת השמלה החדשה ופתאום כל התעשייה הזאת מאוד מאוד משתנה ואחד הדברים שאני כאילו מנסה להבין זה מה אם החלק של היצירה הפך לנגיש, אני לא אומר שהוא איכותי אבל הוא נגיש, מה הופך היום אומן למשהו שונה. כי אני יוצא במקרת הנחה שלא כל אומן יושב במשקיעת הנשמה שלו ויכול להיות שהוא יותר מחפש להוציא את כמות השירים ולנסות לפגוע
speaker-0: קודם כל יש גם עניין של סטטיסטיקה ויש אומנים שיכולים להוציא המון המון המון שירים ולקלוע ופתאום להיות... השאלה היא בעצם מה מחזיק אומן שנשאר פה לאורך זמן. אני חושבת שזה משהו שהוא מעניין לחשוב עליו. ושוב, אני חוזרת לזה ואני חושבת שבסוף הבן אדם עצמו... זה מה שאנשים רוצים לראות, אנשים לא מתאהבים רק במוזיקה של האדם, הם בעצם רוצים ממנו, הם רוצים לראות אותו על הבמה, הם רוצים להרגיש אותו, להבין מה עובר עליו, בסוף אנחנו בני אדם. ואני חושבת שאמת זה משהו שיכול להשאיר פה אומן הרבה מאוד זמן, אומנים של באמת 20-30 שנה זה מאוד מאוד נדיר גם בכללי, בדור הזה. אנחנו נגלה בעתיד מה יהיה.
speaker-1: נדבר שוב בגיל 70, נראה...
speaker-0: כן, נעשה פודקאסט סיכום, אבל בחיים.
speaker-1: אני שולח לך זימון.
speaker-0: אבל זה באמת מעניין לחשוב על זה. אני לא חושבת שיחליף את זה. כאילו קשה לי, קשה לי...
speaker-1: אני לא, אגב, אני לא חושב על יחליף, אני מסתכל על כמויות, בסדר? הרי אני לא אומן ואני מקשיב למוזיקה הרבה, אגב, מת על המוזיקה שלך, גם שומע, אתה יודע, אתמול כאילו התכתבתי עם מאי בבוקר, תוך כדי שבמקרה שמעתי שיר שלה כאילו באיזה פלייליסט בספוטיפיי וזה היה קטע מצחיק, אבל... אני כאילו אומר, אם העולם מוצף ב-200,000 שירים ביום, או 70, 100, זה לא משנה, המון אלפי שירים ביום, שזה מיליוני שירים בשבוע, עשרות מיליוני שירים בשנה אחרי שהורידו וסיננו, איך, ואני בגדול מסכים איתך וגם מאמין בזה מאוד, אבל קצת כזה מעניין אותי איך את מסתכלת על עולם שבו צריך לבלוט בכל כך הרבה... עצה, זאת אומרת יש כל כך הרבה רעש בחוץ, איך שמים את מאי מקדימה והופכים את הדבר הזה למה שמקשיבים לו.
speaker-0: וואו, זו שאלה מעולה, ואני חושבת שזה תמיד יהיה לעשות עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו ועוד שיר. בסוף אין תחרות לזה שמוציאים שיר והקהל פשוט מתחבר אליו כי הוא מזדהה איתו, כי הוא חווה את הסיפור הזה, כי אתה מצליח לשמח אותו או להציב אותו או לתת לו תקווה או לתת לו אמונה או לא יודעת מה. זה נורא נורא מעניין לאיזה רמה יגיע ה-AI, זה מתקדם בקצב פסיכי, כאילו כולנו יודעים את זה, וזה מאוד מעניין אותי להגיע לאיזה רמה של טקסטים זה יכול, האם זה באמת יכול לרגש ברמה שבן אדם שכותב עכשיו באמת מהנפש בלילה אחרי איזה משהו,
speaker-1: יש שינויים בחיים, מה הם?
speaker-0: אתה מבין? אני לא יודעת אם זה יכול להיות, בסוף... בסוף זה אמת שמדברת החוצה, אני כן חושבת שיכולים להיות להיטים מאוד מאוד גדולים, להיטי פופ עכשיו, זה כבר קורה, כן? יש הרבה מאוד להיטי פופ שעכשיו יוצאים והם ממש בראש המצעדים ובטופ בספוטיפיי, בעולם, ואני לא זוכרת איך קוראים לו, נו. איזשהו בי ג'יי שעשה הרבה מאוד גרסאות מאוד מאוד מצליחות, עשה אלבום שלם של סונו ויש גם הרבה אומנים שיצאו עליו בעקבות הדבר הזה.
speaker-1: חבל שהוא סיפר להם את האמת.
speaker-0: מה, שומעים את האמת, כן? זהו, המוזיקאים ממש ממש, אני יכולה לזהות תוך שלוש שניות אם זה סונו או לא סונו. לפי הסאונד, כי אני יודעת איך זה נשמע. אני מכירה את הסאונד של סונו גם כי אני עובדת איתו, כן? זה איזשהו כלי. בסוף אני חושבת שזה כלי ש... שזה טוב לעבוד איתו, צריך לעבוד לצידו, הוא לא מחליף. זה פשוט משהו שאנחנו עובדים איתו. זה פתח לי המון המון דלתות ליצירה. עכשיו, אם בא לי, לדוגמה, לייצר איזשהו איצטדיון, לייצר איזשהו קהל, ולא בא לי להביא 200 איש באיצטדיון. אז אני פשוט כותבת פרומט. טוב. יותר נכון, הצ'אט כותב לי פרומט. וכן.
speaker-1: אני רוצה, קודם כל אני בכוונה קצת מקשה עלייך כי אני בא מעולם ה-AI מאוד מאוד מאוד לעומק, כאילו מודלים ובמה משתמשים ובאמת חופר בזה כל היום, ואותנטיות זה באמת הדבר שהכי חסר בסוף, כן? כאילו בסוף מייצרים המון מהמון, אבל כשאין מאחורי זה את הסיפור, אז זה החלק שהכי בולט. ואני מעריך, שלא כולם, לא כל מי שמקשיב פה יודע באמת מה זה הפקה מוזיקלית. אז הייתי רוצה קצת שתספרי לי, ואולי אפילו אנחנו נראה את זה בסוף בלייב, מה בעצם ההבדל, או מה כוללת הפקה מוזיקלית, וכשמסתכלים מתוך התעשייה דווקא, ולאו דווקא מבחוץ, כי אני מסתכל מבחוץ, וכל מי שיקשיב לזה, לפחות מהאזור שלי, לא מכיר איך הדבר הזה נעשה אז הייתי שמח קצת שתדריכי אותנו ותספרי ותלמדי אותנו מה זו המערכה המוזיקלית ואיך הדבר הזה נוצר.
speaker-0: אז בוא נתחיל, ניקח סטייפ אחד אחורה ונגיד רגע מה זה שיר, אוקיי? שיר הוא מורכב ממילים ומלחן. מילים, טקסט, כולנו מבינים מה זה. לחן זה בעצם מה שאני שרה. המילים שכתבתי עכשיו, אני שרה אותם, יש להם מלודיה, זה בעצם הלחן, יש לנו שיר. עכשיו, ההפקה המוזיקלית זה בעצם מה ש... קובע איך זה הולך להישמע בסוף, איזה כלים ינגנו שם, האם בא לי שזה יהיה רק כזה פסנתר ומרגש וזה, או שבכלל בא לי לעשות איזה שיר דיסקו או לא יודעת מה. זה באס, זה טופים, זה גיטרות, זה תפקידים, זה עיבודים. אז הפקה מוזיקלית זה בעצם כל מה שעוטף את המילים והלחן. זה ברור כזה?
speaker-1: זה ברור, אני חושב שמה שאני מנסה להעביר בסוף זה מה עושים, כאילו איך נראית העטיפה הזאת, איך בוחרים אותה, ואולי אני אפילו אשנה קצת את השאלה, בסוף את עובדת עם כל מיני אומנים, רן דנקר אני מעריך מאוד שונה מנועה קירל, וכשאת עושה הפקה לשיר כמו השמלה או כמו יוניקורן, האם יש מבנה או גישה? שאת הולכת איתה או שזה כאילו קאנבאס ריק וזו אמנות לחלוטין
speaker-0: אני מבחינתי זה קנבס מאוד מאוד ריק, ואני לגמרי חופשייה מאוד בעולם של ההפקה, ויש לי איזשהו קטע כזה, שכשאני שומעת שיר שהוא לגמרי חשוף, והוא רק מילים ולחן, אני ממש יכולה לשמוע בראש את כל העיבוד שאני רוצה להכניס לשם. אז אני עושה את זה מאוד מאוד אינטואיטיבי, ואני גם פשוט לא חושבת הרבה, אני פשוט עושה. נגיד השיר האחרון שלי, לדוגמה הריקוד האחרון, שיר שהוצאתי ויש לו הפקה, תודה רבה,
speaker-1: תודה
speaker-0: זו הפקה שבאמת מאוד מאוד השקעתי בה ובעיבוד שלה, וידעתי שאני רוצה לדוגמה לשלב מוזיקה קלאסית עם מוזיקה אלקטרונית, וזה משהו שהרגיש לי ממש ממש נכון, דרך אגב נעזרתי בסונו, גם קצת בהפקה הזאת, אבל את כל ה...
speaker-1: באיזה מהחלקים בשיר?
speaker-0: יש שם קטע מאוד מאוד תזמורתי, ורציתי לעבות אותו. אני כן עיגנתי אותו במידי, ואחר כך פשוט רציתי לעבות אותו יותר. אז כן ביקשתי מהסונו שייקח את התפקיד שאני עשיתי, ויעשה כאילו זה תזמורס עם הנגנים הכי טובים בעולם, תמיד אני כותבת ככה. שלא
speaker-1: שלא יהיה ספק. כן.
speaker-0: יהיו עכשיו בינוניים, בסדר? ואז פשוט לקחתי את הערוץ הזה, שזה בדיוק אותו תפקיד שעשיתי, רק עם עוד איזשהו רובד, ושמתי את זה נמוך במיקס, אני רגע אגיד למי שלא יודע מה זה מיקס, מיקס זה בעצם האיזון בין כל הערוצים שיש לנו בהפקה המוזיקלית. מה יותר גבוה, מה יותר נמוך. כן,
speaker-1: מה שומעים יותר בכל רגע נתון
speaker-0: אז שמתי את זה יחסית נמוך במיקס, אבל זה כן נתן איזשהו... עוד איזשהו נפח, עוד איזשהו עומק מסוים שאני חיפשתי, ואמרתי שאני לא רוצה להקליט עכשיו עוד רביית מיתרים. וזה חסך לי את זה. נכון. וואו, איך אנחנו נסביר מה זה מילי?
speaker-1: יש לי, אני חושב שיש לי הסבר די טוב.
speaker-0: קדימה.
speaker-1: מידי זה דרך פרוגרמטית. זה מפסיד. לא, באמת, להפוך כתבים לדיגיטליים, זה מה שזה עושה. אוקיי, יופי, ברגע נבהלתי שאני לא יודע. כן, אז אני סתם, שוב, באתי מבית מוזיקלי, גדלתי באולבן הקלטות, אז זה מאוד מאוד קרוב אליי, ואגב, אחת הסיבות ש... נורא נורא רציתי שתתרחי אצלי בפודקאסט כי אני באמת באמת מאמין שזה אולי העולם שAI הכי נוגע בו. אגב, התזה שלי היא מאוד מאוד פשוטה, בסוף, במה AI הכי טוב.
speaker-0: לחכות בני אדם. ולתכנן.
speaker-1: ובגלל שרוב המוזיקה בעולם היא מוזיקה וירטואלית ולא חיה, אז היכולת של AI בעצם להשתפר בתכנות של מוזיקה הוא אינסופי. אז בעצם הכוח של סונו, וכאילו אני בקשר שלא עם המנכ״ל והוא יהיה פה גם בפודקאסט בקרוב, אני מקווה שלפני סוף השנה. בסוף הוא אומר דבר מאוד מאוד פשוט, אנחנו מפתחים מודל קוד שהאאוטפוט שלו זה מוזיקה, אבל במציאות מידי זה תכנות, אבלטון זה תוכנה, סאונד דיגיטלי הוא תוכנה, אז היכולת של ה-AI להשתפר היא אינסופית במוזיקה.
speaker-0: וואו, זה ממש מעניין אותי באיזה שלב יהיה סאונד שיהיה מספיק טוב ביחס להפקות של מפיקים מאוד מאוד גדולים.
speaker-1: כן, שישה חודשים ואני לדעתי מגזים.
speaker-0: מה? לא, אני לא יודעת.
speaker-1: מה שאגב קרה עם סונו, לא יודע אם הם יודעים, אבל מה שקרה עם סונו זה שסונו חתמו בעצם על הסכמים בדיוק כמו ספוטיפיי עם כל מי שמחזיק בזכויות עשירים בעולם. כן. זה אגב אומר, מאי, שבשנייה שאת חותמת עם סטודיו גדול או עם חברת הפצה, אז כאילו בעצם סונו יש להם גישה לקול שלך. אגב, קול זה הדבר היחיד שאי אפשר לשים עליו קופי רייט, ולכן זאת הסיבה שנורא נורא קל להעתיק אותו, זה... עם כמה שזה עצוב אבל כל הוד הוא גם הכי קל כאילו לשכפול בעצם דיגיטלי. כן זה גם... נכון,
speaker-0: אהה... כבר הרבה מאוד
speaker-1: אנחנו קוראים כבר המון המון זמן ובעצם סונו באים ואומרים אנחנו נעבוד עם תעשיית המוזיקה כדי שאפשר יהיה ליצור מוזיקה יותר בקלות ולאו דווקא להפוך את זה לפיראטי שזה בדיוק מה שספוטיפיי עשו לפני. 25 שנה. יש לי עוד איזה כמה שאלות, ואני בעיקר רוצה לקחת אותך לעתיד, כי אחד הדברים שאני מעריך שעוד יהיה לנו פה, וזה אולי דווקא מהקהל שלך, זה אנשים שרוצים להיות מייס פאדיה, ורוצים ללמוד אפלטון ביוטיוב, ולהיות בחיפה עם שולחן מגניב, ולעשות מוזיקה, ורוצים ללמוד לשיר, ורוצים לפרוץ, אבל העולם משתנה. והוא משתנה מהר, וקצת בא לי לשמוע אם היית מתחילה היום אפס, האם היית עושה את זה קצת אחרת? האם היית נשענת יותר על AI? האם עדיין היית הולכת לפסנתר או לגיטרה או לתופים?
speaker-0: חושבת שחד משמעית הייתי מתחילה מאפס והייתי עושה את הכל בדיוק אותו דבר גם אם היה AI, יכול להיות שזה כלי שלגמרי הייתי נעזרת בו והייתי גם עפה עליו כי אני פשוט אוהבת מאוד את ההתעסקות בדברים האלה, אבל זה לא פותר אותי מללמוד איך לעבוד כמו שצריך, בסוף גם אם אני משתמשת בסונו אני אהיה מאוד מאוד מוגבלת אם אני לא יודעה איך לעבוד עם מבלטון, איך לעבוד עם תוכנה, איך לנגן כאילו זה משהו שזה בלתי אפשרי בעיניי לפחות, אני בטוחה שיש אנשים, מוזיקאים שהם לאו דווקא עכשיו מנגנים ויש להם איזשהו כלי הרמוני וזה, אבל אני באמונה שלי, חושבת שזה משהו שפשוט פותח להרבה מאוד ערוצים, הרבה מאוד לחנים, הרבה מאוד רעיונות, ואני כן בטוחה שהייתי לומדת הכל.
speaker-1: ויש לי, עכשיו אני סקרן לגבי ההשראה שלך. כן. אחד הדברים שאנחנו כנראה, או לפחות הדור הבא אני מעריך של המוזיקאים שהולכים ליהנות ולסבול ממנו, זה העובדה שיש המון סוגים של מוזיקה והרבה מזה זה דיגיטלי והאיי יצר אותו פשוט כי העולם הולך לשם. וזה ניחוש, לא יודע, אולי זה בסוף יצר. אם כי אני לא מהמר על זה, לפחות בקריירה שלי. ומעניין אותי קצת, א', מי ההשראה שלך. ובית, איך אם את היית מתחילה היום מאפס, איך היית בוחרת את ההשראה שלך, ואם יש לך טיפים כזה למי שבתחילת הדרך.
speaker-0: קודם כל יש לי הרבה מאוד השראות, המון, זה כאילו וואו, מלא. אני כן אוהבת מאוד את המוזיקה הישראלית, את חנן בן ארי ואת עידן רייכל ואמיר דדון, באמת אומנים מדהימים, ואני גם מאוד מאוד לוקחת השראה מסטרומאה, אם אתה מכיר. בטח. זה אומן שאני מאוד מאוד אוהבת. סיאנה ספרו, שהיא גם זמרת פשוט מעולה, אשת ריי, שלאחרונה אני גם מאזינה לה לא מעט. אז זה ככה באמת, תלוי במצב רוח שלי. עכשיו מצד שני אני יכולה גם לשמוע את מטאליקה, וכאילו זה פשוט באמת תלוי במצב רוח שלי, אבל אני אוספת השראות מכל סגנונות המוזיקה, ממש ממש מהכל.
speaker-1: ואם היית צריכה לתת טיפ לגבי איך למצוא השראה, בטח בעולם שבו יש כל כך הרבה רעש, יש משהו שהיית ממליצה למפיקים או...
speaker-0: אני אהיה טיפה טיפה קיצ'ית ואני אגיד שאינטואיציה זה דבר מאוד מאוד מאוד חזק וברגע שאדם מחובר לאינטואיציה שלו אז הוא יודע מאוד מאוד בקלות מה ההשראה שלו והוא לא צריך לשאול אף אחד וגם אם הוא שומע מאה שירים הוא ידע לאן, איפה נטיית הלב שלו. זאת האמת, כאילו ככה אני חושבת.
speaker-1: כן, אז בקיצור, לא קיבלתי ממך מבנה, העולם הוא קנבאס, ועכשיו... אני, כן, את זה הבנתי כבר. אבל זה בסדר, אני באתי ללמוד, ואני חושב שזה מדהים גם מה שאת עושה וגם לאן שהעולם הולך, ואני בעיקר מאוד מאוד סקרן איפה הדבר הזה ייפגש בסוף. וכאילו הצגתי לך קצת לפני שאנחנו מצלמים, וביקשתי ממך. שאני חושב שזה יהיה מגניב אם פשוט ננסה לשמוע אותך מפיקה בלייב. ואני חושב שזה יהיה גם מגניב אם בא לך, אם במידה ויש צורך להשתמש ב-AI או לא להשתמש ב-AI ולפחות להגיד למה לא, וקצת להראות איך נראית ההפקה גם בעולם הישן וגם איך לדעתך זה ייראה בעולם החדש.
speaker-0: אוקיי, אז כנראה לי שבגלל שאנחנו בקונספט כזה של AI, אולי כן אנחנו ננסה... נראה
speaker-1: אי אסונו?
speaker-0: לי שכן, מה, לא?
speaker-1: אני בעד.
speaker-0: יאללה!
speaker-1: יאללה, let's go. אז מה, אז איך את מתחילה? איך בוחרים נושא נגיד?
speaker-0: איך בוחרים נושא? הוא פשוט מגיע. אוקיי, בוא נגיד...
speaker-1: את מתחילה מהמוזיקה.
speaker-0: וואי בדרך כלל
speaker-1: אנחנו לא עושים את זה, כי זה פוגע ב... כי זה רחוק מהנפש.
speaker-0: נכון.
speaker-1: הבנתי.
speaker-0: כאילו צריך לעשות את זה לצורכי הפודקאסט אבל כאילו אני בדרך כלל לא לא כותבת לא לא אוהבת לכתוב עם AI כרגע אולי בעתיד זה ישתנה. אתמול כתבתי שיר משהו שיזכיר אותך אוקיי. תהיה לי אותך.
speaker-1: מהמם. אז בעצם, אוקיי, אז בחרנו תמה, ובחרנו הרמוניה שהייתה לך כזה שהתגלתה אלייך, ועכשיו, ועכשיו, ועכשיו אנחנו בונים מזה...
speaker-0: קודם כל, כן. בוא נבין רגע מה הטמפו שלנו. אז אני אקליט רגע את הפסנתר. תודה. אוקיי? אני אעשה לו ככה כרגע quantize זריז כזה.
speaker-1: מה זה אומר קוונטייז?
speaker-0: קוונטאי זה בעצם שם אותו בדיוק ב-time.
speaker-1: הבנתי. אז אנחנו בעצם את שר האוצר.
speaker-0: הוא מדייק אותו לפי התיבות, כן. אהה לכותב עצמנו. אוקיי, סבבה, אז יש לנו את המנגינה, עכשיו אני אצטרך להקליט בעצם את הווקל על זה. שנייה, צריכה להיזכר מה עשיתי? -תודה רבה.
speaker-1: מהמם, אנחנו שולחים את זה לאירוויזיון?
speaker-0: כנראה שלא, זה ממש לא רואה. למה?
speaker-1: לא, לא איברסיוני איך את, אגב, אם אנחנו כבר תוך כדי זה, איך בוחרים סגנון? או שכזה,
speaker-0: מה זאת אומרת?
speaker-1: או שכזה יש לך את הסגנון שלך ואת הולכת איתו בכל שיר.
speaker-0: לא האמת שיש לי כל מיני סגנונות בשירים שלי, זה פשוט מה שבא, מה שמרגיש. בסוף אני כן חושבת שהרבה פעמים שמעתי כזה מה קו, צריך איזשהו קו, צריך זה, ואני חושבת שבסוף מה שהופך אומן למי שיש לו קו, זה בעצם הקול שלו ואיך שהוא שר ומה שהוא מביא. אז אני חושבת שדוגמה דודו דסה יכול לשיר שיר מאוד מאוד אלקטרוני ופתאום הוא יכול לשיר שיר שהוא בלעדה אבל בסוף זה עדיין יהיה דודו טסה.
speaker-1: הבנתי, אז זה כאילו החותמת שלו.
speaker-0: כן, החותמת זה הכל, זה האופי, בעיניי. כתבתי שיר, משהו שיזכיר לי אותך וואו, קמתי היום בעמוד כזה דרמטי. דרמטי
speaker-1: דרמטי ורומנטי.
speaker-0: ורומטי, טוב.
speaker-1: אז אני רק אגיד שמה שמהר עושה עכשיו על הנוסף זה היא הקליטה גם את הפסנתר וגם את הקול שלה וגם הוסיפה פייד אין ופייד אאוט לתוך הכל כדי לרכך אותו. נכון. אמה ראי? יש. אין, מדובר במומחה.
speaker-0: אוקיי, אז הייתי כזה כמעט מדויקת, עכשיו בשביל המשחק אנחנו נפתח פה גם אוטוטיון, שזה משהו שמיישר כזה את הכל.
speaker-1: בעצם מאשר זה אומר שהוא יהיה בכתבים.
speaker-0: נכון, בשביל זה אנחנו צריכים לדעת מה הסולם. התקדם יוווו עכשיו יש לנו אוקיי אז נגיד יש לנו פה את הסקיצה הקטנה הזאת אוקיי אני לא כל כך אוהבת איך ששרתי אבל זה בסדר.
speaker-1: אני חושב שזה מהמם, אם אני נספר.
speaker-0: בסדר, נעשה את נגחר אחר כך.
speaker-1: איך בעצם את עובדת עם סונו מאבלטון, סתם מעניין אותי, כאילו איך את מחברת בין שני הדברים.
speaker-0: אז אני עובדת איתו בדרך כלל בצורה הפשוטה שלו, אם יהיה פה אפשר לעשות סולו של אהבה חולה כי יש לי איזה הופעה איתו ורציתי לשלוח לגיטריסט איזשהו סולו שהוא יעשה, אנחנו נצריך, אתה יודע מה זה, את זה אני אתן לך לעשות אוקיי? אני רוצה שתגיד לצ'אט שיכתוב לך פרומפט לסונו ותדמיין אתה כאילו איך אתה היית רוצה לשמוע את זה.
speaker-1: האם אנחנו הופכים את סונו לכאילו קו אחד, כאילו אינסטרומנט אחד, או שאנחנו מסתכלים על כל השיר עכשיו?
speaker-0: לא, אנחנו מסתכלים כרגע על כל השיר בגדול.
speaker-1: אוקיי אז אני לא צריך את צ'אט, אני יכול להגיד לך בדיוק מה לכתוב.
speaker-0: אז תשלח לי.
speaker-1: אוקיי, אז אני שולח לך. אנחנו, בגלל שגם סונו חיברו את כל מאגר האומנים בעולם, אז מה שאנחנו נעשה... בעברית או באנגלית את כותבת,
speaker-0: באנגלית בטח. ארזית ברית בכלל?
speaker-1: אוקיי, התשובה היא אני משתמש בסוף ב-NLM שגם בגרמנית אפשר, בגדול כל שפה נתמכת. קריטה סינמטיק, פולק אש, סראאונד, וויד לואו, איך קוראים לזה? לואו פאי, ביט. אה רגע רגע רגע, אני רוצה להוסיף עד משהו. אוקיי. ובסוף בסוף בסוף, inspired by hands cimmer.
speaker-0: בטח.
speaker-1: let's go. אני מת
speaker-0: אוקיי,
speaker-1: על ההאנס צימר.
speaker-0: גם אני, זה אחד המוזיקאים שאני הכי אוהבת בעולם בערך. עכשיו אנחנו רואים בעצם את בתלונו. נכנסתי לכאן את השיר.
speaker-1: שאני אסביר רגע כי אנחנו דיברנו על סונו סונו אבל לא אמרנו מה זה אומר, סונו זה בעצם מודל מוזיקה, זה כמו שיש מודל שפה בצ'אט ג'פיטי, סונו בסוף מייצר סאונד ומוזיקה ושירים ומנגינות וספוקינג ליריקס ומה שבא לכם, אז מה שמי מראה לנו עכשיו זה איך היא לוקחת את היצירה שהיא עשתה באבלטון והקליטה את עצמה ואנחנו בעצם משתמשים בפרומט שכל כולו מוקדש להאנד סימר כדי לעשות מהדבר הזה משהו אחר.
speaker-0: כן. עכשיו, זה חשוב להגיד שיש לפעמים אמנים שהם נתקעים ברעיון, בעיבוד, והם כאילו קצת לא יודעים מה הם רוצים לשמוע. אז במקרה כזה, אפשר באמת לקחת השראות מסונו. אוקיי. אה, אז יש לנו את זה, יש לנו את הפרומפט שאתה כתבת. אנחנו רוצים female, ונשאיר את זה ככה.
speaker-1: אנחנו נספור חמש שניות, here we go.
speaker-0: הקטע הוא שזה עשה משהו שהוא מאוד דומה למה שאני עשיתי והייתי רוצה שזה יהיה יותר קונטרסטי.
speaker-1: רומץ חדש, נשמע הגיוני?
speaker-0: תשמעו לה.
speaker-1: אחלה. אז עכשיו אני לוקח את זה ממש קונטרסטי, אוקיי? כן. ברונו מארס.
speaker-0: חחח
speaker-1: סטייל R &B with a beat with a hip-hop beat from the 70's. או, כמה... אז מה שקרה על המסך זה שסונו החליט שלא מתאים לו השם ברונו מרס
speaker-0: אהה
speaker-1: האם את כאילו גם קופצת בין סגנונות כזה בין האן סימר לבין ברונו ארס או שזה כזה בעיקר דורמטיבי בסגנון אחד?
speaker-0: כשאני עובדת יחסונו בכללי. אני ממש חופשייה לחלוטין. אוקיי, אז עכשיו אנחנו נשמע בעצם את הגרסה שאסונו עשה.
speaker-1: כן. האמת שזה יצא מהמם.
speaker-0: ניסה מגניב לומר. בוא נקווה שככה הוא לא יצא.
speaker-1: מגניב. אז קודם כל מאי אני ממש ממש מעריך את הזמן שלך. זה הכי מגניב שהיה לי בפודקאסט אי פעם. ואיזה כיף ש... כן, ואיזה כיף שהיה משהו פרקטי וחי ומוזיקה ושראינו כולנו קצת איך את יוצרת ואיך את חושבת על הדברים האלה. אני ממש ממש מעריך את הזמן. אני
speaker-0: תודה רבה רבה.
speaker-1: גם. ושיהיה מלא בהצלחה.
speaker-1: מסתכלת על עולם שבו צריך לבלוט בכל כך הרבה היצע.
speaker-0: זה כלי שזה טוב לעבוד איתו, צריך לעבוד לצידו, הוא לא מחליף. אני יכולה לזהות תוך שלוש שניות אם זה סונו או לא סונו.
speaker-1: מים, מה נשמע?
speaker-0: בסדר, מה קורה?
speaker-1: בסדר, אני סופר סופר מתרגש מהפרק הזה, כי קודם כל התשראה מאוד מאוד גדולה בתעשייה, והפודקאסט הזה, המטרה שלו זה רגע להביא לידי ביטוי בערך כל תעשייה ש-AI משפיע או לא משפיע עליה. אז מי שלא מכיר, מייספדיה, זמרת, יוצרת, מפיקה מוזיקלית, עומדת מאחורי כנראה ה... לעתים הכי גדולים במדינה, בין אם זה השמלה החדשה שלי של רן דנקר ויוניקרון של נועה קירל ועוד הרבה דברים מדהימים, והיום היא, נכון, פתחת בקריירה שלך בעצם.
speaker-0: כן, את הכל אני עושה כזה סוג של במקביל תמיד שרתי, והאמת שאף פעם לא תכננתי לכתוב לאומנים בכלל זה משהו שמאוד מאוד התגלגל אליי כזה עם החיים. טוב זה מצחיק סיפור ארוך אבל יש לנו קצת זמן.
speaker-1: כן, לא מוגבלים.
speaker-0: אז בגדול אני ניסיתי להוציא שירים שלי, אוקיי? בהתחלה, בתחילת הדרך שלי. והם לא כל כך עבדו. והיה איזשהו שלב שהחלטתי, מה זה החלטתי? פשוט לא היה לי עוד כתף בשביל להוציא עוד שירים. אני הוצאתי שיר אחד, ושמתי עליו את כל הקופה כזה מבחינתי, ואמרתי אני מאמינה בו, ואני עושה את זה, ופה ושם. מי שלא יודע, להוציא מוזיקה זה דבר שהוא באמת מאוד מאוד יקר גם. הפקה מוזיקלית זה משהו...
speaker-1: אז אני לא בטוח שכל הקהל פה יודע כמה עולה להוציא שיר, הרבה מהם בונים כל מיני דברים, זה אני יודע בוודאות, אבל אני לא בטוח שהרבה מהם אי פעם הוציאו שיר, אז זה דווקא מגניב לעשות על זה איזה טאבל קליק רגע.
speaker-0: אוקיי, אז אפשר להוציא שיר בכל מיני דרכים, אוקיי? אפשר גם לעשות את זה בלי הרבה מאוד תקציב, זה משהו שאני למדתי עם הזמן, אבל בגדול, יש הפקה מוזיקלית, יש מילים ולחן, אני במקרה גם כותבת ומלחינה, אז אצלי זה יורד, ואני גם מפיקה, אז גם זה בהמשך ירד, אבל יש לנו את ההפקה המוזיקלית, שזה בערך... אני שנייה אנקוב רגע באמת במספרים, זה באזור ה-15,000 שקל, אוקיי? ויש לנו יחסי ציבור, שזה עוד כמה אלפים, ויש לנו קליפ, ויש לנו סושיאל, וזה באמת אין סוף, וגם קמפיינים ממומנים, צילומי יח"צ, זה אין לזה סוף, אוקיי? וזה באמת משהו שהרבה אומנים נתקעים בשלב הזה, כי הם לא יודעים מאיפה להביא את ההשקעה הזאת, אוקיי? ואני הייתי בדיוק בשלב הזה, שאני אמרתי לעצמי, אוקיי, יש לי עכשיו שיר שאני מאוד מאוד מאמינה בו, ואני רוצה לשים עליו את כל מה שיש לי, והוא הצליח, זה שיר שכבר הוא גנוז ממזמן.
speaker-1: הבנתי, הסוף נשמע מפתיע.
speaker-0: כן, אז הגיע היום שהוצאתי אותו, ועשיתי הכל כזה כמו שצריך, ולקחתי יחצנית, ולקחתי זה, ופה ושם, ולא קרה איתו שום דבר, ממש ממש כלום. ואז אני באמת, אני ממש מקצרת, אבל אני אחרי איזושהי תקופה שיצרתי הרבה, וניסיתי לעשות כל מיני דברים, וכאילו לא כל כך עבד. ואז אמרתי, טוב, ממה שיש לי עכשיו, אני לא יכולה להוציא עוד שיר. אין לי עכשיו את היכולת לעשות את זה. אז החלטתי שאני, ממה שיש לי, בעצם משקיעה את זה בציוד אולפן. ואז אני אוכל בעצמי, סתם להקליט סקיצות, ואולי לשלוח לאנשים, ואולי יחתימו אותי, זה כזה מחשבה כזאת מאוד... תמימה וחמודה כזאת, ואז פשוט באמת הבנתי פתאום שאני יכולה להפיק לבד, ונכנסתי לזה ממש מהבוקר עד הלילה הייתי באיזשהו מגרש משחקים מטורף מבחינתי.
speaker-1: רגע, אבל זה לא, אני שנייה מתעכב על זה, זה לא מובן מאליו, נכון? הרי ללמוד, תקני אותי אם אני טועה, דיברנו לפני, אז אני קצת יודע, זה אפלטון, ולא יודע אפל סטודיו, או דברים כאלה, זה לא כזה פשוט.
speaker-0: נכון, תראה, אני יש לי, מאז שאני קטנה כזה קצת גישה לתוכנות, למחשבים וזה, אני כאילו, אני אוהבת את המקום הזה, ואני הרבה יותר אוהבת גם מוזיקה, אבל כן, זה משהו שדורש תשוקה, ודורש סבלנות, וזמן, והשקעה, ואני יכולה להגיד שאני הייתי, אז גרתי עם ההורים שלי. זה לא שוב באמת היה לי אולפן, כן היה לי שולחן, עם מחשב, מיטה כזה ממש צמוד, והייתי אפילו עובדת רק עם אוזניות, עוד לא הגיעו לי אז המוניטורים וזה לא...
speaker-1: בגלל שלא כולם יראו את הראיון הזה בווידאו וחלק יקשיבו לזה לספוטיפייס, שתדעו שם מה היא יושבת ומאחוריה יש אולפן סופר סופר איכותי, אז הסוף של הסיפור הזה הוא טוב.
speaker-0: נכון, אז בעצם אני לא כל כך תכננתי להפיק. מה שעשיתי זה פשוט רציתי להקליט את עצמי ולהעלות קצת קטעים שלי אולי לאינסטגרם ולהקליט סקיצות של פסנתר ושירה, אמרתי זה משהו שאני אוכל ללמוד אותו, שאני סומכת על עצמי שאני אדע לעשות וזה. אבל עם הזמן, אחרי, אני חושבת בערך שבוע שקצת שיחקתי עם התוכנה וכזה לחצתי על כל הכפתורים, הבנתי שאני... שאני בעצם יכולה לעשות את זה לבד. ואז פשוט באמת נפתח לי כל העולם המטורף הזה של הפקה ויצירה, ועשיתי מלא מלא מלא דברים, וגם היה לי איזה חוק שעשיתי לעצמי, איזה משחק, נקרא לזה ככה, עשיתי לעצמי איזשהו משחק שאמרתי כל יום אני עושה שיר עד השעה בלילה, מילים לחן והפקה, כדי לאמן את השריר הזה, וכדי באמת ללמוד את התוכנה. ושוב, גם היה לי ממש ממש כיף, כן? אז פשוט נהניתי מזה.
speaker-1: אבל מאי, אני תוהה, אני בטוח שיש עוד אנשים שהשקיעו בציוד, התיישבו בבית של ההורים, לקחו שולחן והפכו את הדבר הזה למיני אולפן, אבל לא כולם בסוף כתבו את יוניקורן, ולא כולם עבדו עם נועה קירל, ולא כולם עבדו עם רן דנקר, אז... זהו.
speaker-0: אני מגיעה לזה.
speaker-1: אוקיי, אז אני כאילו סקרן עכשיו.
speaker-0: אוקיי, אז בעצם אחרי שהפקתי הרבה מאוד שירים לעצמי וכתבתי הרבה מאוד שירים וגיליתי שאני יכולה לעשות את זה, אז היה איזה שיר אחד שאני החלטתי להוציא החוצה, והוצאתי אותו פשוט לבד בלי שום תקציב, בשונה ממה שעשיתי בעבר. ומה שכן, השיר הזה היה מאוד כזה שונה ומשוגע וכזה מוזר בגלל שלא היו שם שום חוקים מבחינתי. וברגע שהוצאתי אותו, אז התחלתי לקבל כל מיני טלפונים בעצם מהתעשייה, ומכל מיני אנשים, ומכל מיני אומנים, ואיכשהו נוצרה גם ההזדמנות הזאת לעבוד עם רן, כי הוא בדיוק, הוא היה לפני שמלה, ולפני בית משוגעים, ולפני כל הדבר הזה. הוא היה במקום אחר בקריירה שלו, והוא חיפש קצת דברים שונים, וכאילו במרכאות משוגעים. והוא נתקל בשיר שאני עשיתי, אז הוא... הגיע לחיפה, עשינו איזשהו סשן ביחד, זה היה הפעם הראשונה שאני עובדת בעצם עם אומן, תבין את הסיטואציה. אז מבחינתי כשדיברנו ואמרנו שכשהוא הגיע לסשן היא כזה כן בטח, תגיע, כאילו אני לא באמת ידעתי מה אני הולכת לעשות עכשיו, אבל אמרתי אני לא באמת יודעת מה זה עכשיו לכתוב לאומן או להפיק לאומן או זה, אבל נגיד כן ואחר כך נחשוב ונבין. ואז הוא באמת הגיע אליי, ועשינו בערך את השמלה, ואז הוא הפך ללהיט, ללהיט מאוד מאוד גדול, ומשם התחילו להגיע בעצם כל מיני בקשות לסשנים של יצירה, והתחלתי לעבוד עם הרבה מאוד אמנים, ואז פשוט שמתי לב שאני גם אוהבת לכתוב לאנשים אחרים, ולהפיק לאנשים אחרים, ולהיות חלק מהתהליך שלהם. למרות ששוב, אני בסוף התשוקה הכי גדולה שלי זה באמת כזה לעמוד על הבמה ולשיר ולרגש. אבל ככה בעצם נכנסתי לעולם של היצירה לאומנים אחרים וככה גם כתבתי את יוניקורן.
speaker-1: אני רואה יש לי איזה 700 שאלות, מקווה שיש לנו זמן. אני כאילו... תראי, יש שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם, בסדר? אני מרגיש כאילו אני באיזה פסיכולוג. יש שני דברים שאני רוצה לדבר עליהם. הראשון זה כמה אנחנו כאילו מדברים פה בפודקאסט הרבה על AI, ואני מאוד מאוד אוהב ליצור מוזיקה, אבא שלי מוזיקאי, אני מנגן, as you can see, גיטרה טופים, קסנתר, זה כאילו קרוב לי בטירוף. ואני חושב שכאילו אני גם מצד שני מאוד מאוד מאוד מאוד מכור לסונו ולכל טכנולוגיה חדשה של מוזיקה שיוצאת החוצה ואני מנסה להבין כמה מהדברים שעשית או שזכית לעשות בזכות זה שלמדת ליצור ולהפיק הופכים היום לאוטומטיים בגלל ה-AI וגם קצת לשמוע ממך. איך זה משפיע על יצירה, אולי לא רק שלך, אלא על אומנים שאת עובדת איתם באופן כללי?
speaker-0: אז תראה, כל ה... בסוף, אני כאילו חושבת שיצירה של AI זה איזשהו אוסף של דברים שכבר היו. AI בעיניי לא ממציא משהו חדש, הוא פשוט... כן, הוא עושה איזשהו מישמש ויוצר משהו שיכול להיות מעולה, דרך אגב, יכולים להיות לעיתים מאוד מאוד גדולים מזה, אבל יש משהו בנשמה של בן אדם, שאני מאמינה ככה לפחות, ש-AI לא יכול או יוכל לחכות גם בעתיד. אז זה לא שהוא ימציא לי עכשיו איזה משהו חדש, שאני אגיד וואו, אף פעם לא שמעתי כזה, וזה ריגש אותי בצורה יוצאת דופן. קשה לי להאמין שזה משהו שיקרה, אבל כן, זה באמת, תראה, זה משפיע על כל התעשייה.
speaker-1: שיש, אני לא יודע אם את מכירה את הסטטיסטיקה, אבל 200,000 שירים חדשים ביום בספוטיפיי.
speaker-0: אלף אני חושבת שזה פחות אבל כן אני חשבתי שזה באזור השבעים שמונים אלף שירים ביום.
speaker-1: אז אני לא, אין לי איזה נתון מדויק, אני לא חזק שם בתחום, אבל זה הדיבור, ויותר מזה, מתוך ה-200 אלף האלה מדברים על בערך 70 אחוז AI. בעצם מה שקורה בעולם, היה פה בפרק, דיברנו על זה קצת, היה פה בפרק את גדי גידוך וגם דיברנו על הצד העסקי של זה, זה קצת הופך למוצר צריכה בסיסי. פעם היה קשה, הייתי צריכה לשלם 30,000 שקל על יח"צ והפקה ואז ללמוד דבלטון ביוטיוב ואז להפוך לתותחית ולכתוב את יוניקון ואת השמלה החדשה ופתאום כל התעשייה הזאת מאוד מאוד משתנה ואחד הדברים שאני כאילו מנסה להבין זה מה אם החלק של היצירה הפך לנגיש, אני לא אומר שהוא איכותי אבל הוא נגיש, מה הופך היום אומן למשהו שונה. כי אני יוצא במקרת הנחה שלא כל אומן יושב במשקיעת הנשמה שלו ויכול להיות שהוא יותר מחפש להוציא את כמות השירים ולנסות לפגוע
speaker-0: קודם כל יש גם עניין של סטטיסטיקה ויש אומנים שיכולים להוציא המון המון המון שירים ולקלוע ופתאום להיות... השאלה היא בעצם מה מחזיק אומן שנשאר פה לאורך זמן. אני חושבת שזה משהו שהוא מעניין לחשוב עליו. ושוב, אני חוזרת לזה ואני חושבת שבסוף הבן אדם עצמו... זה מה שאנשים רוצים לראות, אנשים לא מתאהבים רק במוזיקה של האדם, הם בעצם רוצים ממנו, הם רוצים לראות אותו על הבמה, הם רוצים להרגיש אותו, להבין מה עובר עליו, בסוף אנחנו בני אדם. ואני חושבת שאמת זה משהו שיכול להשאיר פה אומן הרבה מאוד זמן, אומנים של באמת 20-30 שנה זה מאוד מאוד נדיר גם בכללי, בדור הזה. אנחנו נגלה בעתיד מה יהיה.
speaker-1: נדבר שוב בגיל 70, נראה...
speaker-0: כן, נעשה פודקאסט סיכום, אבל בחיים.
speaker-1: אני שולח לך זימון.
speaker-0: אבל זה באמת מעניין לחשוב על זה. אני לא חושבת שיחליף את זה. כאילו קשה לי, קשה לי...
speaker-1: אני לא, אגב, אני לא חושב על יחליף, אני מסתכל על כמויות, בסדר? הרי אני לא אומן ואני מקשיב למוזיקה הרבה, אגב, מת על המוזיקה שלך, גם שומע, אתה יודע, אתמול כאילו התכתבתי עם מאי בבוקר, תוך כדי שבמקרה שמעתי שיר שלה כאילו באיזה פלייליסט בספוטיפיי וזה היה קטע מצחיק, אבל... אני כאילו אומר, אם העולם מוצף ב-200,000 שירים ביום, או 70, 100, זה לא משנה, המון אלפי שירים ביום, שזה מיליוני שירים בשבוע, עשרות מיליוני שירים בשנה אחרי שהורידו וסיננו, איך, ואני בגדול מסכים איתך וגם מאמין בזה מאוד, אבל קצת כזה מעניין אותי איך את מסתכלת על עולם שבו צריך לבלוט בכל כך הרבה... עצה, זאת אומרת יש כל כך הרבה רעש בחוץ, איך שמים את מאי מקדימה והופכים את הדבר הזה למה שמקשיבים לו.
speaker-0: וואו, זו שאלה מעולה, ואני חושבת שזה תמיד יהיה לעשות עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו ועוד שיר. בסוף אין תחרות לזה שמוציאים שיר והקהל פשוט מתחבר אליו כי הוא מזדהה איתו, כי הוא חווה את הסיפור הזה, כי אתה מצליח לשמח אותו או להציב אותו או לתת לו תקווה או לתת לו אמונה או לא יודעת מה. זה נורא נורא מעניין לאיזה רמה יגיע ה-AI, זה מתקדם בקצב פסיכי, כאילו כולנו יודעים את זה, וזה מאוד מעניין אותי להגיע לאיזה רמה של טקסטים זה יכול, האם זה באמת יכול לרגש ברמה שבן אדם שכותב עכשיו באמת מהנפש בלילה אחרי איזה משהו,
speaker-1: יש שינויים בחיים, מה הם?
speaker-0: אתה מבין? אני לא יודעת אם זה יכול להיות, בסוף... בסוף זה אמת שמדברת החוצה, אני כן חושבת שיכולים להיות להיטים מאוד מאוד גדולים, להיטי פופ עכשיו, זה כבר קורה, כן? יש הרבה מאוד להיטי פופ שעכשיו יוצאים והם ממש בראש המצעדים ובטופ בספוטיפיי, בעולם, ואני לא זוכרת איך קוראים לו, נו. איזשהו בי ג'יי שעשה הרבה מאוד גרסאות מאוד מאוד מצליחות, עשה אלבום שלם של סונו ויש גם הרבה אומנים שיצאו עליו בעקבות הדבר הזה.
speaker-1: חבל שהוא סיפר להם את האמת.
speaker-0: מה, שומעים את האמת, כן? זהו, המוזיקאים ממש ממש, אני יכולה לזהות תוך שלוש שניות אם זה סונו או לא סונו. לפי הסאונד, כי אני יודעת איך זה נשמע. אני מכירה את הסאונד של סונו גם כי אני עובדת איתו, כן? זה איזשהו כלי. בסוף אני חושבת שזה כלי ש... שזה טוב לעבוד איתו, צריך לעבוד לצידו, הוא לא מחליף. זה פשוט משהו שאנחנו עובדים איתו. זה פתח לי המון המון דלתות ליצירה. עכשיו, אם בא לי, לדוגמה, לייצר איזשהו איצטדיון, לייצר איזשהו קהל, ולא בא לי להביא 200 איש באיצטדיון. אז אני פשוט כותבת פרומט. טוב. יותר נכון, הצ'אט כותב לי פרומט. וכן.
speaker-1: אני רוצה, קודם כל אני בכוונה קצת מקשה עלייך כי אני בא מעולם ה-AI מאוד מאוד מאוד לעומק, כאילו מודלים ובמה משתמשים ובאמת חופר בזה כל היום, ואותנטיות זה באמת הדבר שהכי חסר בסוף, כן? כאילו בסוף מייצרים המון מהמון, אבל כשאין מאחורי זה את הסיפור, אז זה החלק שהכי בולט. ואני מעריך, שלא כולם, לא כל מי שמקשיב פה יודע באמת מה זה הפקה מוזיקלית. אז הייתי רוצה קצת שתספרי לי, ואולי אפילו אנחנו נראה את זה בסוף בלייב, מה בעצם ההבדל, או מה כוללת הפקה מוזיקלית, וכשמסתכלים מתוך התעשייה דווקא, ולאו דווקא מבחוץ, כי אני מסתכל מבחוץ, וכל מי שיקשיב לזה, לפחות מהאזור שלי, לא מכיר איך הדבר הזה נעשה אז הייתי שמח קצת שתדריכי אותנו ותספרי ותלמדי אותנו מה זו המערכה המוזיקלית ואיך הדבר הזה נוצר.
speaker-0: אז בוא נתחיל, ניקח סטייפ אחד אחורה ונגיד רגע מה זה שיר, אוקיי? שיר הוא מורכב ממילים ומלחן. מילים, טקסט, כולנו מבינים מה זה. לחן זה בעצם מה שאני שרה. המילים שכתבתי עכשיו, אני שרה אותם, יש להם מלודיה, זה בעצם הלחן, יש לנו שיר. עכשיו, ההפקה המוזיקלית זה בעצם מה ש... קובע איך זה הולך להישמע בסוף, איזה כלים ינגנו שם, האם בא לי שזה יהיה רק כזה פסנתר ומרגש וזה, או שבכלל בא לי לעשות איזה שיר דיסקו או לא יודעת מה. זה באס, זה טופים, זה גיטרות, זה תפקידים, זה עיבודים. אז הפקה מוזיקלית זה בעצם כל מה שעוטף את המילים והלחן. זה ברור כזה?
speaker-1: זה ברור, אני חושב שמה שאני מנסה להעביר בסוף זה מה עושים, כאילו איך נראית העטיפה הזאת, איך בוחרים אותה, ואולי אני אפילו אשנה קצת את השאלה, בסוף את עובדת עם כל מיני אומנים, רן דנקר אני מעריך מאוד שונה מנועה קירל, וכשאת עושה הפקה לשיר כמו השמלה או כמו יוניקורן, האם יש מבנה או גישה? שאת הולכת איתה או שזה כאילו קאנבאס ריק וזו אמנות לחלוטין
speaker-0: אני מבחינתי זה קנבס מאוד מאוד ריק, ואני לגמרי חופשייה מאוד בעולם של ההפקה, ויש לי איזשהו קטע כזה, שכשאני שומעת שיר שהוא לגמרי חשוף, והוא רק מילים ולחן, אני ממש יכולה לשמוע בראש את כל העיבוד שאני רוצה להכניס לשם. אז אני עושה את זה מאוד מאוד אינטואיטיבי, ואני גם פשוט לא חושבת הרבה, אני פשוט עושה. נגיד השיר האחרון שלי, לדוגמה הריקוד האחרון, שיר שהוצאתי ויש לו הפקה, תודה רבה,
speaker-1: תודה
speaker-0: זו הפקה שבאמת מאוד מאוד השקעתי בה ובעיבוד שלה, וידעתי שאני רוצה לדוגמה לשלב מוזיקה קלאסית עם מוזיקה אלקטרונית, וזה משהו שהרגיש לי ממש ממש נכון, דרך אגב נעזרתי בסונו, גם קצת בהפקה הזאת, אבל את כל ה...
speaker-1: באיזה מהחלקים בשיר?
speaker-0: יש שם קטע מאוד מאוד תזמורתי, ורציתי לעבות אותו. אני כן עיגנתי אותו במידי, ואחר כך פשוט רציתי לעבות אותו יותר. אז כן ביקשתי מהסונו שייקח את התפקיד שאני עשיתי, ויעשה כאילו זה תזמורס עם הנגנים הכי טובים בעולם, תמיד אני כותבת ככה. שלא
speaker-1: שלא יהיה ספק. כן.
speaker-0: יהיו עכשיו בינוניים, בסדר? ואז פשוט לקחתי את הערוץ הזה, שזה בדיוק אותו תפקיד שעשיתי, רק עם עוד איזשהו רובד, ושמתי את זה נמוך במיקס, אני רגע אגיד למי שלא יודע מה זה מיקס, מיקס זה בעצם האיזון בין כל הערוצים שיש לנו בהפקה המוזיקלית. מה יותר גבוה, מה יותר נמוך. כן,
speaker-1: מה שומעים יותר בכל רגע נתון
speaker-0: אז שמתי את זה יחסית נמוך במיקס, אבל זה כן נתן איזשהו... עוד איזשהו נפח, עוד איזשהו עומק מסוים שאני חיפשתי, ואמרתי שאני לא רוצה להקליט עכשיו עוד רביית מיתרים. וזה חסך לי את זה. נכון. וואו, איך אנחנו נסביר מה זה מילי?
speaker-1: יש לי, אני חושב שיש לי הסבר די טוב.
speaker-0: קדימה.
speaker-1: מידי זה דרך פרוגרמטית. זה מפסיד. לא, באמת, להפוך כתבים לדיגיטליים, זה מה שזה עושה. אוקיי, יופי, ברגע נבהלתי שאני לא יודע. כן, אז אני סתם, שוב, באתי מבית מוזיקלי, גדלתי באולבן הקלטות, אז זה מאוד מאוד קרוב אליי, ואגב, אחת הסיבות ש... נורא נורא רציתי שתתרחי אצלי בפודקאסט כי אני באמת באמת מאמין שזה אולי העולם שAI הכי נוגע בו. אגב, התזה שלי היא מאוד מאוד פשוטה, בסוף, במה AI הכי טוב.
speaker-0: לחכות בני אדם. ולתכנן.
speaker-1: ובגלל שרוב המוזיקה בעולם היא מוזיקה וירטואלית ולא חיה, אז היכולת של AI בעצם להשתפר בתכנות של מוזיקה הוא אינסופי. אז בעצם הכוח של סונו, וכאילו אני בקשר שלא עם המנכ״ל והוא יהיה פה גם בפודקאסט בקרוב, אני מקווה שלפני סוף השנה. בסוף הוא אומר דבר מאוד מאוד פשוט, אנחנו מפתחים מודל קוד שהאאוטפוט שלו זה מוזיקה, אבל במציאות מידי זה תכנות, אבלטון זה תוכנה, סאונד דיגיטלי הוא תוכנה, אז היכולת של ה-AI להשתפר היא אינסופית במוזיקה.
speaker-0: וואו, זה ממש מעניין אותי באיזה שלב יהיה סאונד שיהיה מספיק טוב ביחס להפקות של מפיקים מאוד מאוד גדולים.
speaker-1: כן, שישה חודשים ואני לדעתי מגזים.
speaker-0: מה? לא, אני לא יודעת.
speaker-1: מה שאגב קרה עם סונו, לא יודע אם הם יודעים, אבל מה שקרה עם סונו זה שסונו חתמו בעצם על הסכמים בדיוק כמו ספוטיפיי עם כל מי שמחזיק בזכויות עשירים בעולם. כן. זה אגב אומר, מאי, שבשנייה שאת חותמת עם סטודיו גדול או עם חברת הפצה, אז כאילו בעצם סונו יש להם גישה לקול שלך. אגב, קול זה הדבר היחיד שאי אפשר לשים עליו קופי רייט, ולכן זאת הסיבה שנורא נורא קל להעתיק אותו, זה... עם כמה שזה עצוב אבל כל הוד הוא גם הכי קל כאילו לשכפול בעצם דיגיטלי. כן זה גם... נכון,
speaker-0: אהה... כבר הרבה מאוד
speaker-1: אנחנו קוראים כבר המון המון זמן ובעצם סונו באים ואומרים אנחנו נעבוד עם תעשיית המוזיקה כדי שאפשר יהיה ליצור מוזיקה יותר בקלות ולאו דווקא להפוך את זה לפיראטי שזה בדיוק מה שספוטיפיי עשו לפני. 25 שנה. יש לי עוד איזה כמה שאלות, ואני בעיקר רוצה לקחת אותך לעתיד, כי אחד הדברים שאני מעריך שעוד יהיה לנו פה, וזה אולי דווקא מהקהל שלך, זה אנשים שרוצים להיות מייס פאדיה, ורוצים ללמוד אפלטון ביוטיוב, ולהיות בחיפה עם שולחן מגניב, ולעשות מוזיקה, ורוצים ללמוד לשיר, ורוצים לפרוץ, אבל העולם משתנה. והוא משתנה מהר, וקצת בא לי לשמוע אם היית מתחילה היום אפס, האם היית עושה את זה קצת אחרת? האם היית נשענת יותר על AI? האם עדיין היית הולכת לפסנתר או לגיטרה או לתופים?
speaker-0: חושבת שחד משמעית הייתי מתחילה מאפס והייתי עושה את הכל בדיוק אותו דבר גם אם היה AI, יכול להיות שזה כלי שלגמרי הייתי נעזרת בו והייתי גם עפה עליו כי אני פשוט אוהבת מאוד את ההתעסקות בדברים האלה, אבל זה לא פותר אותי מללמוד איך לעבוד כמו שצריך, בסוף גם אם אני משתמשת בסונו אני אהיה מאוד מאוד מוגבלת אם אני לא יודעה איך לעבוד עם מבלטון, איך לעבוד עם תוכנה, איך לנגן כאילו זה משהו שזה בלתי אפשרי בעיניי לפחות, אני בטוחה שיש אנשים, מוזיקאים שהם לאו דווקא עכשיו מנגנים ויש להם איזשהו כלי הרמוני וזה, אבל אני באמונה שלי, חושבת שזה משהו שפשוט פותח להרבה מאוד ערוצים, הרבה מאוד לחנים, הרבה מאוד רעיונות, ואני כן בטוחה שהייתי לומדת הכל.
speaker-1: ויש לי, עכשיו אני סקרן לגבי ההשראה שלך. כן. אחד הדברים שאנחנו כנראה, או לפחות הדור הבא אני מעריך של המוזיקאים שהולכים ליהנות ולסבול ממנו, זה העובדה שיש המון סוגים של מוזיקה והרבה מזה זה דיגיטלי והאיי יצר אותו פשוט כי העולם הולך לשם. וזה ניחוש, לא יודע, אולי זה בסוף יצר. אם כי אני לא מהמר על זה, לפחות בקריירה שלי. ומעניין אותי קצת, א', מי ההשראה שלך. ובית, איך אם את היית מתחילה היום מאפס, איך היית בוחרת את ההשראה שלך, ואם יש לך טיפים כזה למי שבתחילת הדרך.
speaker-0: קודם כל יש לי הרבה מאוד השראות, המון, זה כאילו וואו, מלא. אני כן אוהבת מאוד את המוזיקה הישראלית, את חנן בן ארי ואת עידן רייכל ואמיר דדון, באמת אומנים מדהימים, ואני גם מאוד מאוד לוקחת השראה מסטרומאה, אם אתה מכיר. בטח. זה אומן שאני מאוד מאוד אוהבת. סיאנה ספרו, שהיא גם זמרת פשוט מעולה, אשת ריי, שלאחרונה אני גם מאזינה לה לא מעט. אז זה ככה באמת, תלוי במצב רוח שלי. עכשיו מצד שני אני יכולה גם לשמוע את מטאליקה, וכאילו זה פשוט באמת תלוי במצב רוח שלי, אבל אני אוספת השראות מכל סגנונות המוזיקה, ממש ממש מהכל.
speaker-1: ואם היית צריכה לתת טיפ לגבי איך למצוא השראה, בטח בעולם שבו יש כל כך הרבה רעש, יש משהו שהיית ממליצה למפיקים או...
speaker-0: אני אהיה טיפה טיפה קיצ'ית ואני אגיד שאינטואיציה זה דבר מאוד מאוד מאוד חזק וברגע שאדם מחובר לאינטואיציה שלו אז הוא יודע מאוד מאוד בקלות מה ההשראה שלו והוא לא צריך לשאול אף אחד וגם אם הוא שומע מאה שירים הוא ידע לאן, איפה נטיית הלב שלו. זאת האמת, כאילו ככה אני חושבת.
speaker-1: כן, אז בקיצור, לא קיבלתי ממך מבנה, העולם הוא קנבאס, ועכשיו... אני, כן, את זה הבנתי כבר. אבל זה בסדר, אני באתי ללמוד, ואני חושב שזה מדהים גם מה שאת עושה וגם לאן שהעולם הולך, ואני בעיקר מאוד מאוד סקרן איפה הדבר הזה ייפגש בסוף. וכאילו הצגתי לך קצת לפני שאנחנו מצלמים, וביקשתי ממך. שאני חושב שזה יהיה מגניב אם פשוט ננסה לשמוע אותך מפיקה בלייב. ואני חושב שזה יהיה גם מגניב אם בא לך, אם במידה ויש צורך להשתמש ב-AI או לא להשתמש ב-AI ולפחות להגיד למה לא, וקצת להראות איך נראית ההפקה גם בעולם הישן וגם איך לדעתך זה ייראה בעולם החדש.
speaker-0: אוקיי, אז כנראה לי שבגלל שאנחנו בקונספט כזה של AI, אולי כן אנחנו ננסה... נראה
speaker-1: אי אסונו?
speaker-0: לי שכן, מה, לא?
speaker-1: אני בעד.
speaker-0: יאללה!
speaker-1: יאללה, let's go. אז מה, אז איך את מתחילה? איך בוחרים נושא נגיד?
speaker-0: איך בוחרים נושא? הוא פשוט מגיע. אוקיי, בוא נגיד...
speaker-1: את מתחילה מהמוזיקה.
speaker-0: וואי בדרך כלל
speaker-1: אנחנו לא עושים את זה, כי זה פוגע ב... כי זה רחוק מהנפש.
speaker-0: נכון.
speaker-1: הבנתי.
speaker-0: כאילו צריך לעשות את זה לצורכי הפודקאסט אבל כאילו אני בדרך כלל לא לא כותבת לא לא אוהבת לכתוב עם AI כרגע אולי בעתיד זה ישתנה. אתמול כתבתי שיר משהו שיזכיר אותך אוקיי. תהיה לי אותך.
speaker-1: מהמם. אז בעצם, אוקיי, אז בחרנו תמה, ובחרנו הרמוניה שהייתה לך כזה שהתגלתה אלייך, ועכשיו, ועכשיו, ועכשיו אנחנו בונים מזה...
speaker-0: קודם כל, כן. בוא נבין רגע מה הטמפו שלנו. אז אני אקליט רגע את הפסנתר. תודה. אוקיי? אני אעשה לו ככה כרגע quantize זריז כזה.
speaker-1: מה זה אומר קוונטייז?
speaker-0: קוונטאי זה בעצם שם אותו בדיוק ב-time.
speaker-1: הבנתי. אז אנחנו בעצם את שר האוצר.
speaker-0: הוא מדייק אותו לפי התיבות, כן. אהה לכותב עצמנו. אוקיי, סבבה, אז יש לנו את המנגינה, עכשיו אני אצטרך להקליט בעצם את הווקל על זה. שנייה, צריכה להיזכר מה עשיתי? -תודה רבה.
speaker-1: מהמם, אנחנו שולחים את זה לאירוויזיון?
speaker-0: כנראה שלא, זה ממש לא רואה. למה?
speaker-1: לא, לא איברסיוני איך את, אגב, אם אנחנו כבר תוך כדי זה, איך בוחרים סגנון? או שכזה,
speaker-0: מה זאת אומרת?
speaker-1: או שכזה יש לך את הסגנון שלך ואת הולכת איתו בכל שיר.
speaker-0: לא האמת שיש לי כל מיני סגנונות בשירים שלי, זה פשוט מה שבא, מה שמרגיש. בסוף אני כן חושבת שהרבה פעמים שמעתי כזה מה קו, צריך איזשהו קו, צריך זה, ואני חושבת שבסוף מה שהופך אומן למי שיש לו קו, זה בעצם הקול שלו ואיך שהוא שר ומה שהוא מביא. אז אני חושבת שדוגמה דודו דסה יכול לשיר שיר מאוד מאוד אלקטרוני ופתאום הוא יכול לשיר שיר שהוא בלעדה אבל בסוף זה עדיין יהיה דודו טסה.
speaker-1: הבנתי, אז זה כאילו החותמת שלו.
speaker-0: כן, החותמת זה הכל, זה האופי, בעיניי. כתבתי שיר, משהו שיזכיר לי אותך וואו, קמתי היום בעמוד כזה דרמטי. דרמטי
speaker-1: דרמטי ורומנטי.
speaker-0: ורומטי, טוב.
speaker-1: אז אני רק אגיד שמה שמהר עושה עכשיו על הנוסף זה היא הקליטה גם את הפסנתר וגם את הקול שלה וגם הוסיפה פייד אין ופייד אאוט לתוך הכל כדי לרכך אותו. נכון. אמה ראי? יש. אין, מדובר במומחה.
speaker-0: אוקיי, אז הייתי כזה כמעט מדויקת, עכשיו בשביל המשחק אנחנו נפתח פה גם אוטוטיון, שזה משהו שמיישר כזה את הכל.
speaker-1: בעצם מאשר זה אומר שהוא יהיה בכתבים.
speaker-0: נכון, בשביל זה אנחנו צריכים לדעת מה הסולם. התקדם יוווו עכשיו יש לנו אוקיי אז נגיד יש לנו פה את הסקיצה הקטנה הזאת אוקיי אני לא כל כך אוהבת איך ששרתי אבל זה בסדר.
speaker-1: אני חושב שזה מהמם, אם אני נספר.
speaker-0: בסדר, נעשה את נגחר אחר כך.
speaker-1: איך בעצם את עובדת עם סונו מאבלטון, סתם מעניין אותי, כאילו איך את מחברת בין שני הדברים.
speaker-0: אז אני עובדת איתו בדרך כלל בצורה הפשוטה שלו, אם יהיה פה אפשר לעשות סולו של אהבה חולה כי יש לי איזה הופעה איתו ורציתי לשלוח לגיטריסט איזשהו סולו שהוא יעשה, אנחנו נצריך, אתה יודע מה זה, את זה אני אתן לך לעשות אוקיי? אני רוצה שתגיד לצ'אט שיכתוב לך פרומפט לסונו ותדמיין אתה כאילו איך אתה היית רוצה לשמוע את זה.
speaker-1: האם אנחנו הופכים את סונו לכאילו קו אחד, כאילו אינסטרומנט אחד, או שאנחנו מסתכלים על כל השיר עכשיו?
speaker-0: לא, אנחנו מסתכלים כרגע על כל השיר בגדול.
speaker-1: אוקיי אז אני לא צריך את צ'אט, אני יכול להגיד לך בדיוק מה לכתוב.
speaker-0: אז תשלח לי.
speaker-1: אוקיי, אז אני שולח לך. אנחנו, בגלל שגם סונו חיברו את כל מאגר האומנים בעולם, אז מה שאנחנו נעשה... בעברית או באנגלית את כותבת,
speaker-0: באנגלית בטח. ארזית ברית בכלל?
speaker-1: אוקיי, התשובה היא אני משתמש בסוף ב-NLM שגם בגרמנית אפשר, בגדול כל שפה נתמכת. קריטה סינמטיק, פולק אש, סראאונד, וויד לואו, איך קוראים לזה? לואו פאי, ביט. אה רגע רגע רגע, אני רוצה להוסיף עד משהו. אוקיי. ובסוף בסוף בסוף, inspired by hands cimmer.
speaker-0: בטח.
speaker-1: let's go. אני מת
speaker-0: אוקיי,
speaker-1: על ההאנס צימר.
speaker-0: גם אני, זה אחד המוזיקאים שאני הכי אוהבת בעולם בערך. עכשיו אנחנו רואים בעצם את בתלונו. נכנסתי לכאן את השיר.
speaker-1: שאני אסביר רגע כי אנחנו דיברנו על סונו סונו אבל לא אמרנו מה זה אומר, סונו זה בעצם מודל מוזיקה, זה כמו שיש מודל שפה בצ'אט ג'פיטי, סונו בסוף מייצר סאונד ומוזיקה ושירים ומנגינות וספוקינג ליריקס ומה שבא לכם, אז מה שמי מראה לנו עכשיו זה איך היא לוקחת את היצירה שהיא עשתה באבלטון והקליטה את עצמה ואנחנו בעצם משתמשים בפרומט שכל כולו מוקדש להאנד סימר כדי לעשות מהדבר הזה משהו אחר.
speaker-0: כן. עכשיו, זה חשוב להגיד שיש לפעמים אמנים שהם נתקעים ברעיון, בעיבוד, והם כאילו קצת לא יודעים מה הם רוצים לשמוע. אז במקרה כזה, אפשר באמת לקחת השראות מסונו. אוקיי. אה, אז יש לנו את זה, יש לנו את הפרומפט שאתה כתבת. אנחנו רוצים female, ונשאיר את זה ככה.
speaker-1: אנחנו נספור חמש שניות, here we go.
speaker-0: הקטע הוא שזה עשה משהו שהוא מאוד דומה למה שאני עשיתי והייתי רוצה שזה יהיה יותר קונטרסטי.
speaker-1: רומץ חדש, נשמע הגיוני?
speaker-0: תשמעו לה.
speaker-1: אחלה. אז עכשיו אני לוקח את זה ממש קונטרסטי, אוקיי? כן. ברונו מארס.
speaker-0: חחח
speaker-1: סטייל R &B with a beat with a hip-hop beat from the 70's. או, כמה... אז מה שקרה על המסך זה שסונו החליט שלא מתאים לו השם ברונו מרס
speaker-0: אהה
speaker-1: האם את כאילו גם קופצת בין סגנונות כזה בין האן סימר לבין ברונו ארס או שזה כזה בעיקר דורמטיבי בסגנון אחד?
speaker-0: כשאני עובדת יחסונו בכללי. אני ממש חופשייה לחלוטין. אוקיי, אז עכשיו אנחנו נשמע בעצם את הגרסה שאסונו עשה.
speaker-1: כן. האמת שזה יצא מהמם.
speaker-0: ניסה מגניב לומר. בוא נקווה שככה הוא לא יצא.
speaker-1: מגניב. אז קודם כל מאי אני ממש ממש מעריך את הזמן שלך. זה הכי מגניב שהיה לי בפודקאסט אי פעם. ואיזה כיף ש... כן, ואיזה כיף שהיה משהו פרקטי וחי ומוזיקה ושראינו כולנו קצת איך את יוצרת ואיך את חושבת על הדברים האלה. אני ממש ממש מעריך את הזמן. אני
speaker-0: תודה רבה רבה.
speaker-1: גם. ושיהיה מלא בהצלחה.
